לדלג לתוכן

אז'ן סקריב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אז'ן סקריב
Eugène Scribe
לידה 24 בדצמבר 1791
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בפברואר 1861 (בגיל 69)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קולז' סנט-בארב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מפקד בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוגוסטין אז'ן סקריבצרפתית: Augustin Eugène Scribe; ‏24 בדצמבר 179120 בפברואר 1861) היה מחזאי ולבריתן צרפתי. הוא נודע בעיקר בשכלול ה"מחזה בנוי כהלכה" עד הבאתו (לדעת רבים) לכלל שלמות. הנוסחה הדרמטית הזו הייתה עמוד התווך של התיאטרון הפופולרי במשך יותר ממאה שנים.

סקריב נולד בפריז, אביו היה סוחר משי. כבר בגיל צעיר החל לכתוב לתיאטרון. יצירתו הראשונה, Le Prétendu sans le savoir, הוצגה באופן אנונימי בתיאטרון הוורייטה בשנת 1810 ונחלה כישלון. אחריה באו עוד מחזות רבים, שנכתבו בשיתוף פעולה עם סופרים שונים, אבל להצלחה משמעותית זכה סקריב רק בשנת 1815.

נושא כתיבתו העיקרי של סקריב היה הבורגנות של תקופתו. הוא רכש מיומנות בכתיבת קומדיות וודוויל, שהם מערכוני בידור קצרים למעמד הבינוני, רבים מהם רצופים פזמונים. סקריב כתב יצירות פופולריות מאוד, שעלילותיהן המורכבות מלאות דרכים, סתירות ועוד נושאים ספרותיים. מגרעתן, כך מקובל לחשוב, היא העדר העומק בבניית הדמויות, במחשבה או בביקורת חברתית. הן עומדות בניגוד חריף, למשל, למחזות רומנטיים בני אותה תקופה, כמו אלה של ויקטור הוגו.

הצלחתו הגדולה הראשונה הייתה "ליל המשמר הלאומי" ("Une Nuit de la garde nationale) משנת 1815, שנכתבה יחד עם דלסטר-פוארסון. רבות משאר יצירותיו נכתבו גם הן בשיתוף פעולה עם אחרים.

סקריב היה פורה מאוד. הוא כתב בכל סוגי הדרמה - וודוויל, קומדיות, טרגדיות, לבריות אופרה. נאמר עליו, שלתיאטרון גימאס בלבד כתב מאה חמישים יצירות לפני 1830. היו לו כמה שותפים לעבודה, שאחד מהם סיפק את העלילה, אחר את הדיאלוג, שלישי את הבדיחות וכן הלאה. סופר עליו, כי במקרים מסוימים שלח סכומי כסף בתמורה ל"זכות יוצרים על רעיונות" לאנשים, שלא היו מודעים כלל לשימוש שעשה בחומר מיצירתם. בין עמיתיו ליצירה היה ז'אן אנרי דופין (17871887), ז'רמן דלאווין, דלסטר-פוארסון ועוד.

אז'ן סקריב כתב לבריות לאופרות כמעט עם כל מלחין אופרה חשוב בתקופתו בצרפת ובאיטליה. הוא שיתף פעולה עם ג'אקומו מאיירבר, ואף סיפק את המילים ליצירות של ג'וזפה ורדי, וינצ'נצו בליני, דניאל אובר, ז'אק פרומנטל הלוי, פרנסואה-אדריאן בואלדייה, גאטנו דוניצטי וג'ואקינו רוסיני. כשהיה קרוב למותו, עבד על לברית ל"אפריקאית" של מאיירבר.

ההתנסות הראשונה שלו בקומדיה רצינית הייתה בשנת 1822 ב"תיאטר פראנסז", עם "ואלרי", הראשון בשורה ארוכה של מחזות מצליחים. הוא גילה הבנה במנגנון הבימתי ובטעם הקהל. ביכולת תיאטרלית צרופה אין לו מתחרים, ומחזותיו נחשבים גם כיום למודלים של מבנה דרמטי. יתרה מזו, במשך חמישים שנה היה סקריב בכיר התומכים ברעיונות של המעמדות הבינוניים בצרפת, ועל כך הוא ראוי ליחס של כבוד, גם אם סגנונו המוני והדמויות במחזותיו חסרות ייחוד.

סקריב כתב כמה רומנים.

הקומדיות המוכרות ביותר של סקריב הן:

  • "ברטראן וסוזט" (1833)
  • "ברטראן וראטון" על אמנות התככים (בית ספר לפוליטיקאים", 1833)
  • "כוס המים" (1842)
  • "אדריאן לקוברה" (1849) (יחד עם לגובה)
  • "קרב הנשים" (1851)
  • לבריות לרבות מן האופרות המפורסמות של אמצע המאה ה-19, בייחוד של אובר ודוניצטי. הלבריות של "האילמת מפורטיצ'י", "פרה דיאוולו", "רוברט השד" ו"ההוגנוטים" כולן או בחלקן פרי עטו, כמו גם "היהודיה" של הלוי ו"הגברת הלבנה" של בואלדייה.
  • הלברית ל"ערביות סיציליאניות" של ורדי ו"דון סבסטיאן" של דוניצטי.
  • על פי מחזות גם נכתבו לבריות איטלקיות לאופרות "לה סונאמבולה" של בליני, "אדריאנה לקוברר" של צ'ילאה ו"שיקוי אהבה" של דוניצטי.

בין השחקנים שעבורם כתב תפקידים ראשיים מדמואזל מרס וראשל

סקריב נבחר לאקדמיה הצרפתית בשנת 1834.

מכלול יצירתו הופיע בשבעים ושישה כרכים בשנים 1874-1885.

בשנת 1829 קנה אחוזה בשם "Domaine de Séricourt" בעיר Bussières שבצרפת אותה הוריש לביתו. מאוחר יותר ב-1975 נקנתה האחוזה על ידי ישיבת אור יוסף בנשיאותו של הרב גרשון ליבמן.

המחזה העשוי היטב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע גם בכינוי "המחזה העשוי כהלכה". חוק ראשון וחשוב ביותר הוא הרצף המתמשך של מניעי הפעולות. אסור שהנושא והשאלות שמציב המחזה יהיו זרים לקהל. ההזדהות והסבירות חשובים מאוד. בנוסחה השתמשו בין היתר ויקטוריאן סרדו, אז'ן לביש, ז'ורז' פדו והנריק איבסן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אז'ן סקריב בוויקישיתוף